מבגדד לישראל - עיון משווה בטרילוגיה של אלי עמיר, הוצאת עם עובד, 2011
הקדמה
הספר עיונים ברומן 'יסמין' – עיון משווה עם 'מפריח היונים' ועם 'תרנגול כפרות' מיועד למורים, לסטודנטים, לחוקרים צעירים ולתלמידי בתי ספר תיכוניים. הסופר, אלי עמיר, מוכר לתלמידים מקריאת שני הרומנים הקודמים של הטרילוגיה (מפריח היונים ותרנגול כפרות, ובייחוד מתרנגול כפרות הכלול בחומר הנלמד לבחינות הבגרות), ומאחר ששלושת הרומנים קשורים זה בזה קשר כרונולוגי תמטי ופואטי, על כל הדומה והשונה ביניהם, מומלץ להורות את שלוש היצירות כיחידה אחת בדרך של עיון משווה. שילובו של הספר יסמין בתוכנית הלימודים כספר המשך לשני הרומנים הנלמדים בבתי-הספר: תרנגול כפרות ומפריח היונים מתבקש מטבע הדברים. ניתן, כמובן, לפי בחירת המורים והתלמידים, להתמקד ביצירה אחת מתוך הטרילוגיה. אולם בכל דרך לימוד שתיבחר ע"י המורה לספרות ראוי לאזכר את היצירות האחרות בטרילוגיה; גם כאשר בוחרים ללמד יצירה אחת מתוך השלוש, או פרקים נבחרים בלבד.
הרומן יסמין מאת אלי עמיר הוא מסוג הרומנים בני זמננו, שמן הראוי לשלב אותם בתכנית הלימודים בספרות מכמה בחינות: החשיבות של הנושא, של הרקע ההיסטורי, הפוליטי והחברתי ברומן; החשיבות האסתטית של אמנות הסיפור והחשיבות התמטית, הרעיונית, האידיאולוגית של הנרטיב כולו ושל המסר המשתמע ממנו והרלוונטי על רקע הזמן והמקום העכשוויים בנושא העלייה לארץ־ישראל וההגירה מארץ לארץ בכלל. הספר מתאר בד בבד את הנרטיב היהודי־הציוני מנקודת המבט של נורי, גיבור הסיפור, שעלה מבגדאד (אותו גיבור של הרומן השני בטרילוגיה תרנגול כפרות) ובמקביל את הנרטיב הפלשתיני שנציגתו היא יסמין, הדמות המרכזית ברומן ואביה אבו־ג'ורג' וחברו אבו־נביל, עורכי עיתון 'אל־ואטאן' ואנטואן המושל, שדרכם מתואר הנרטיב הפלשתיני. נושא דו־הקיום היהודי-פלשתיני הוא נושא מרכזי בספר, לצד נושא העלייה ארצה ותהליכי ההתאקלמות בארץ. נושא זה תואר כבר ברומן הראשון "מפריח היונים" המתאר את חיי קהילת יהודי עיראק לפני העלייה, בתקופת ה'פרהוד' (הפרעות), התנועה הציונית בעיראק, הקמת המדינה, העלייה ארצה וההגשמה לצד הקשיים בדרכם אל ההגשמה.
הספר "יסמין" ממשיך לטפל בנושא ההגירה ההמונית ארצה מארצות האסלאם ודו־הקיום היהודי־הערבי לאחר מלחמת ששת הימים תוך אזכורים תמידיים ליחסי היהודי־הערבי בארץ המוצא, עיראק. בצד נושא דו־הקיום עוסק הרומן בנושא המפגש הבינתרבותי, מזרח ומערב, נושא שאלי עמיר עסק בו בכל ספרי הטרילוגיה ומוכר לתלמידים בייחוד מהרומן תרנגול כפרות, שבו נושא זה הוצב במרכז. חמוטל בר־יוסף, חוקרת ומבקרת ספרות, קובעת, כי ספר זה בעיניה הוא "ספר לימוד חשוב מאוד" ולא רק עבורה, 'ציונית אשכנזייה', אלא בעיני כל מי שרוצה לדעת משהו אמיתי על ישראל, על המצב הישראלי".1[i] את הנאתה המרובה מן הקריאה מסבירה בר־יוסף במשפט אחד: "יש בו מיזוג בין רומן היסטורי, וידוי אוטוביוגרפי, רומנסה ומותחן ריגול". להנאה ולחוויה האסתטית מן הקריאה ניתן להוסיף את הפואטיקה התיאורית של אלי עמיר והלשון העשירה המשבצת ניבים ופתגמים ושורות יפות מן השירה הערבית והעברית ומספרות עולם.
