"הספר "נופי הבית" של רחלי אברהם־איתן עומד הפעם בסימן הגעגועים אל הילדות, אל הבית הישן. ספרה הקודם בישר את הכיוון של המשוררת : חיפוש עולם אבוד, כתיבת רקוויאם לעולם שהיה, ניסיון למצוא בעולם הילדות יסודות של טוהר וקודש שיחזקו את העולם של היום. בספרה הקודם " קרן עין כחולה " כתבה חלי איתן על עולם הילדות : "את המים בבריכה יטהרו/וצחוק הילדים ימשיך להדהד/ בין עבר הווה ועתיד/ כובש את הזמן המשתנה/ והסנה לא יאוכל ". חלי ממשיכה אותו קו מספרה הקודם: ניסיון לברוא התחלה חדשה, משאלה של המשוררת לטיהור הההויה האפורה משיירי העולם הישן שקרס. הטוהר והילדות מסמנים אופק אחר: דרך להוביל את העולם החדש שנוצר. קרן העין הכחולה ("קרן עין כחולה, עקד 2000) בישרה נתיב אחר ואור אחר. השיר הפותח את המחזור "נופי הבית הישן" הוא "אבי נתן לי" (עמוד 29). בעיניי השיר הזה מביא בקליפת אגוז את רוח הספר כולו... "