הספר "כמעט בית" מבטא את השתוקקות המשוררת לבית בטוח על כל משמעויותיו ברובד האישי וברובד החברתי־הלאומי־המדיני. הבית, על כל משמעויותיו הליריות והקולקטיביות־הלאומיות, הוא לייט מוטיב גם בספריה הקודמים של רחלי אברהם־איתן (ובפרט "נופי הבית" 2003 ו"מחזור אור, שיר ואישה" 2009, מהדורה 2 2011) והוא רווח בכל שירי הספר החדש הכולל שירים גם מאז השבת השחורה. שבעה מדורים בספר: שערי בית, שערי בתים חרוכים, חבלי אישה, חבלי ארץ, שערי שמיים, שערי שיר ואפילוג. פרופ' ניצה בן־דב, כלת פרס ישראל תשפ"ב: "מאורעות לאומיים, אסונות ושברונים שפקדו לאחרונה את העולם והמדינה נמהלים עם חוויותיה האינטימיים ביותר והופכים בנפשה של המשוררת, רחלי אברהם־איתן, למקשה אחת. את כל אלה היא מכילה בתוכה ונותנת להם מבע שירי אישי מרגש. שירה שבה התנסויותיה היומיומיות של המשוררת מתערבבות עם מחשבות מטאפיזיות והופכות למכלול אחד." נשיא המדינה יצחק הרצוג: "...עיינתי בספרייך ('כמעט בית' ו'דעסא־קרקוביאק ומחול הקורונה') ומצאתי בין שורותיהם חיבור עדין ואינטיליגנטי בין האישי ללאומי, בין הפרטי לכללי - חיבור אשר מאתגר אותנו, יותר מתמיד, גם בחודשיים האחרונים. אשרייך שהתברכת בכשרון המאפשר לך לבטא בצורה רהוטה וייחודית את אשר משקף בוודאי תחושותיהם של רבות ורבים. מאחל לך עוד שנים רבות של וטובות של יצירה ועשייה". פרופ' נורית גוברין, חוקרת ספרות ומרצה: "...יש בשירים גם שילוב של ההיסטוריה היהודית רבת "בתים חרוכים" (67) עם זכר השואה: "אותו סרט על הצג / רק הצורר החלף." (66). מצאתי בשיריך שורות רבות, יפות, תמציתיות ומביעות מערכות ניגודים של עולם ומלואו, בצליליות מרשימה. כגון: ""שׂרועה על סף הסוף" (35); "השירה – חִסון למוטציות-הבדידות" (43); "גבעות-הלב המפֻיָּחות" (97). אלה שלוש דוגמאות מתוך רבות יותר, בשבח הביטוי התמציתי חובק־העולם שבשורות שיריך. רחלי, ספר עצוב, שעקבות הזמן ניכרים בו היטב ובה בעת חדור תקווה ואופטימיות, הוא חוליה חשובה ומגוונת במכלול יצירתך: מחקר, ספרות ילדים ובעיקר שירה. אני מאחלת לך המשך יצירה פורייה כמשוררת, כחוקרת, כעורכת, כמו"לית! ועיני אוהביך רואות ושמחות." ו עמוד מאמר כללי בו ניתן להשתמש על-מנת להוסיף תוכן לאתר האינטרנט שלך.
הספר, פרופ' ניצה בן-דב, כלת פרס ישראל (תשפ"א): השיר הפותח את הספר, דעסא-קרקוביאק ומחול הקורונה, "קורונה ב'מלכות' ו'בינה'" והמוטו מדברי אלברט איינשטיין שהוצב בראשו – "כולנו מחוללים לצלילי מנגינה מסתורית מנוגנת על-ידי חלילן בלתי נראה" – כמו גם תיאור מעשיו של החלילן הקטלני הפועל במסתרים (מְכַרְסֵם בְּכָל אוֹצָר, עָלוּם וְנֶעֱלָם / מִתְרַבֶּה מְהֵרָה מִן הַסַּרְטָן / מְהָרֵס הַס כָּל שֶׁבָּנָה אָדָם), שגורם לנו, בני אנוש, להתרוצץ באי ודאות – מכנס אל תוכו את כל מה שנאמר עד כה על הפואטיקה והתמטיקה של הקובץ כולו: המבט החודרני, הממושך והבלתי מתפשר של הדוברת השירית אל צפונות הקיום, התנועתיות שהיא ספק מחול ספק רעידת אדמה, ההעזה לשיר את האקטואליה, והיכולת למתוח גזירה שווה לכל באי עולם, גם דעסא (ריקוד תימני כסימבול לעולם המזרח האוניברסלי) וגם קרקוביאק (ריקוד פולני כסימבול לעולם המערבי האוניברסלי). "מאורעות לאומיים, אסונות ושברונים שפקדו לאחרונה את העולם והמדינה נמהלים עם חוויותיה האינטימיים ביותר והופכים בנפשה של המשוררת, רחלי אברהם-איתן, למקשה אחת. את כל אלה היא מכילה בתוכה ונותנת להם מבע שירי אישי מרגש." שירה שבה התנסויותיה היומיומיות של המשוררת מתערבבות עם מחשבות מטאפיזיות והופכות למכלול אחד. כך בשיר הנקרא "רחל האם – רגע מכונן". הקשר של המשוררת לרחל האם הוא כמובן דרך השם, שהרי שמו של אדם גורם, אבל גם דרך החיים והמוות. רחל האם מתה בדרך אפרתה ויעקב מאן להתנחם, "לְרָחֵלִי נֵצֶר לָאֵם / שִׂחֵק מַזָּל, / 75 מְנוֹת דָּם / הֵשִׁיבוּ נֶפֶשׁ / לְעֹרֶק עוֹלָם". היא אתנו וגם שירתה. ד"ר יאיר קורן מימון: חוקר ספרות ומרצה: "רחלי אברהם איתן היא אחת המשוררות החשובות שפועלות כיום בנוף השירה העברית והישראלית. רחלי שהחלה את כתיבתה הספרותית עם צאת ספרה הראשון "בוקר ירוק" ב-1997 בהוצאת ספריית פועלים בעריכתו של המשורר נתן יונתן הוכתרה כבר אז על ידו בתואר- "משוררת", ואכן הספר זכה בפרס שר החינוך לספרי ביכורים, בפרס אדלר ובפרסים אחרים. מאז ממשיכה רחלי לכתוב ולהוציא לאור ספרי שירה שאף הם זכו להערכה ולהוקרה וכן בפרסים. כתיבתה הלירית של רחלי מחוברת לסובב אותה במעגלי משפחה, חברה ולאום. ובלשונה של פרופ' ניצה בן-דב: "מאורעות לאומיים, אסונות ושברונים שפקדו לאחרונה את הארץ והמדינה נמהלים עם חוויותיה האינטימיים ביותר והופכים בנפשה למקשה אחת. את כל אלה היא מכילה בתוכה ונותנת להם מבע שירי אישי מרגש." שיריה של רחלי נוגעים ללב ומרגשים, אלה שירים שיש בהם כאב, אובדן ומוות לצד חיים ושמחה, חירות ואהבה. השירים מעמידים עולם שמשיבים את הראייה הנכונה והאופטימית לחיים, יוצרים כוח ומעניקים עוצמה. שירתה של רחלי קשובה לטבע, לאדם ולזולת ומבקשת להשיב להם את הקשר ההרמוני שהופר. לרחלי יש את הכישרון המיוחד ליטול את היומיומי והפרוזאי ולהפוך אותו להתרחשות מפעימה ורבת עוצמה בממלכת הרגש והדמיון. רבים משיריה בעלי ניחוח מיסטי שמעוררים התרוממות רוח ומשיבים את האמונה ביכולת לשנות. שירים שמעודדים להוסיף ולעשות מעשים טובים. אני נוהג מדי פעם להפנות חברים לשיריה לא רק כמחווה להערכתי ואהבתי אליהם, אלא גם מתוך אמונה אמתית שהשירים עשויים לשנות את חייהם."